הקיבוץ, העוסקים בהוראה, יקיימו בזמנם הפנוי את חייהם הרגילים, ואת עבודתם החקלאית יעבדו בתוך משק הקיבוץ . ואילו אלה המרגי שים נטיה מיוחדת למקצוע זה או אחר, ישתתפו בלימוד המקצוע בשומעים חופשיים, במידה שזה לא יפריע את מהלך הלימודים בבית הספר ואת מהלך העבודה בקיבוץ . תוכניתו של שיין נבעה מהרגשת השותפות האידיאית של התנועה הקיבוצית עם מערכות העובדים בארץ, ומן המקום שהיא תפסה בתוכם . יתר על כן, ריכוז תשומת לב מיוחדת לנושאים חברתיים ולחקלאות הלמה במיוחד את דרך החיים הקיבוצית . אולם בכל פרטי התוכנית לא ניתן לגלות שצורת החיים השיתופית שימשה נושא לדיון ולמידה, ואין תמה בדבר . שהרי מוסד זה נועד לקלוט תלמידים מכל צורות החיים בארץ, כולל עיר, מושבה ומושב ולא מן הקיבוצים בלבד . היתה קיימת איפוא השאלה, האם אכן יש בו תשובה לצרכים המיוחדים של החינוך הקיבוצי . לאותה בעיה התייחס באותם ימים חבר קריית ענבים, קרייתי . ברוב הקבוצות לא נמצאו עדיין כמעט ילדים בגיל בית הספר, אולם מספרם בגנים הלך וגדל, וכדי להדביק את הצרכים החלו המשקים להעסיק גננות שכירות . קרייתי טען שגננות, אשר אינן חברות במשקים לא מסוגלות לחנך ...
אל הספר