2. סגנונות של מנהיגות בתהליך השינויים

. הסגנון הסמכותי­כריזמאטי : מרכז הצוות נוקט עמדה פעילה בסגנון שהיה מקובל בתקופות של ראשית הקיבוץ, מה ששפירא ) 1992 ( מכנה מנהיגות טרנספורמטיבית, המחדירה חשיבה חדשה ופועלת לשינוי כללי­משחק בסיסיים . סגנון זה מנוגד לסגנונה הטכנוקרטי של האליטה הכלכלית­ניהולית­מקצועית, ששלטונה מיוסד על ידע מקצועי מוסמך ) אקדמי­פורמלי ( ומעמד היררכי מוגדר ) מנהל מפעל, מנהל ייצור, יו"ר מועצת­מנהלים או מרכז­משק ( . אלא שמצפים מראש צוות­שינויים לגלות פתיחות, אובייקטיביות ויחס בלתי משוחד כלפי אפשרויות שונות של שינוי, ולא לנצל את מעמדו לכפיית עמדתו . גישה פעילה "מדי" של ראש הצוות לא תיתפס כ"נקייה לגמרי"; ההזדקקות לטיעון המשבר כמאיץ לשינוי מהיר עשויה לנבוע ממיעוט הסמכויות הפורמליות של ראש צוות השינויים . דיבורים על משבר גם נוטים להגביר את הסגנון הכריזמטי, במיוחד אצל מי שיש לו מלכתחילה נטייה לכך, כאמצעי להשגת הסכמה לשינויים המתוכננים, ומאחר שגם סגנון כזה לא תמיד משיג תוצאות, קורה שראש הצוות מבקש לעצמו גם תפקיד ניהולי­ביצועי . הנוקט סגנון כריזמטי גם עשוי להיראות כקורא תגר על האליטה המרכזית ולעורר נגדו התנגדות חריפה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית