המעביד להחזקת שכירים לסוגיהם ודרגותיהם" ) הראל, ,1993 עמ' 181 ( . אלא שהפרדה בין משק וקהילה בקיבוץ נתפסה במידתמה כצעד מלאכותי, וכך גם צורת ההתחשבנות החדשה שהראל הציע : ואילו במקרה של מפעל "פלסטיקה בכרמל", תשלום דיפרנציאלי לקיבוץ עבור חברים שונים נתפס כמובן מאליו, שכן בשנות התשעים לא הייתה כל סיבה להניח שרוכש מניות ישראלי מצוי יסכים שישלמו בשמו לחבר שהוא פועל פשוט שכר דומה לזה שמקבל המנכ"ל . כלומר, עצם רישומם של הפרשי שכר של עד פי שלושה ) עדיין הרבה פחות מהמקובל בשוק העבודה הכללי ( , היה בו ביטוי דרמטי להבדלי התרומה בין החברים וחיזק את הצידוק ואת הציפיות לשכר דיפרנציאלי . אגב, ביישובים שאימצו את דגם "הקיבוץ החדש" של הראל, התרחשו תהליכים דומים לאחר ההפרדה בין קהילה למשק . העיקרון היה שהמשק ישלם לקהילה תשלומים מותאמים למחיר השוק של עבודת החבר . בהמשך, משנקבעו מחירים שונים לעבודתם של חברים שונים, נסללה הדרך להנהגתו של שכר דיפרנציאלי . מרואיין אחד פורס את הקונפליקט בין הקיבוץ למפעל בהקשר של הבעיות הצפויות במאבק על התגמול הדיפרנציאלי : הקונפליקט מתבקש כיוון שלפני השינוי שעשוי להתרחש, כל אחד...
אל הספר