שמא יאלצו "לשאת בעול" לבדם . מה שהגביר את הדאגה, היה שדור הבנים של כרמלית, גם כשהחליט לקבוע את ביתו בקיבוץ, לא הרבה להשתלב בעמדות ניהול מרכזיות, בדומה למצב ששרר בעוד קיבוצים . לעומת זאת, הקליטה של גרעינים ומשפחות יחידות הוסיפה אמנם לקיבוץ הרבה חברים משכילים, אך רק מעטים מביניהם הוגדרו בכרמלית כ"חומר" לתפקידים מרכזיים . מנגד, גלויה וידועה הייתה לחברי כרמלית תרומתם הייחודית של חברים כמו ברק, תומר, חגי ויוסף, לשיפור מצבו הכלכלי של הקיבוץ או למניעת הידרדרותו . היה חשוב לכרמלית לשמור את מי שנותרו מאותם חברים, ולשם כך להתחשב בדעותיהם . שניים מבין החברים המרכזיים החלו אז להשמיע דעות חדשות . מספרת דינה, אחת החברות הוותיקות : היה דיבור על "פראיירים'' שעובדים יותר קשה, ועל "בטלנים", ועלכך שכולם מקבלים שווה . דברו על זה, בעיקר ברק ויוסף . רבים רצו לצאת לעבוד בחוץ, וגם רבים פנו ללימודים . תמיד היינו גאים שאנו ליברליים ופו' . יעל, אשתו של ברק, יזמה פגישה שהייתה בה הרגשה שצריך לשנות דברים . באותה תקופה, חגי, שהיה מנהל המפעל, ואשתו רצו כל מיני דברים, והם עזבו . היו עוד עזיבות . אני לא אהבתי את הכיוו...
אל הספר