ג. הקמתו מחדש של קיבוץ כרמלית - תקופת חוסר היציבות 1964-1957

המציאות שעמה התמודד הגרעין הייתה קשה מן הצפוי אילו הקים קיבוץ חדש . הציוד, בתי החברים ומבני המשק שיוועו לתחזוקה לאחר שנים של הזנחה, בשל מיעוט החברים וחוסר ניסיונם המשקי . העזובה הפיסית, והעובדה שהקיבוץ החל את דרכו כיישוב עולים, הדביקו בו תווית של "מעברה" . מספר שגיא, אדם כבן שישים ) 1999 ( , יליד ירושלים, חבר בגרעין השני של כרמלית המתחדשת, שנחשב שנים רבות ל"סמל של חבר קיבוץ", אחת הדמויות המרכזיות, אף שמעולם לא נמנה עם המנהיגות הפורמלית : עלינו לישוב עזוב, שכבר קיבל את תקציבי הסוכנות ] ולכן לא היה זכאי עוד לתקציבים ­ מ"ש [ . הפלוגה המקובצת חיה בתנאים קשים ביותר . גם אנחנו . בשלוש השנים של הפלוגה, הם הרסו את כל הרכוש . הם היו ילדים . נלחמנו להשיג תקציבים כאילו התחלנו מחדש, והיום הקיבוץ נחשב כאילו עלה על הקרקע בחודש ינואר 1957 ] כלומר, כשש שנים אחרי שעלה בפועל על הקרקע ­ מ"ש [ . האדמה והשמים לא האירו לנו פנים . ארבע­חמש השנים הראשונות היו שנות בצורת, קשות מנשוא . האור היחידי היו המדריכים מקיבוץ העמק, ] שאימץ את כרמלית ­ מ"ש [ . הם היו מקור האמונה, המגדלור שלנו . היינו זקוקים לאמונה . הם ה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית