ג. ההקשר הקיבוצי-הכללי - עד שנות התשעים

בקיבוצם על ההשפעה הקשה שהייתה לצעדי החירום ) לבלימת האינפלציה ( על כלכלת הקיבוץ . החברים גם ידעו על התמוטטותם של גופים תנועתיים ואזוריים, ואף על קיבוצים "שאינם גומרים את החודש" . בשנים אלה נעשו מאמצים לגייס מלווה פנימי ביךקיבוצי . לאחר מכן גובשה תכנית סיוע מהבנקים, במסגרת תכנית "אשראי הולם להתיישבות ) אה"ל ( " לפריסת חובות הקיבוצים שהסתבכו . לצורך התכנית, חולקו קיבוצי התק"ם לשלוש קבוצות, על­פי מצבם הכלכלי : קבוצה אחת, בת 19 קיבוצים, שמצבם היה הקשה ביותר, קבוצה שנייה בת 36 קיבוצים, שנזקקו לסיוע בפריסת חובות, וקבוצה שלישית שנכללו בה כל השאר, שלגביהם העריכו כי יוכלו להסתדר בלא סיוע מיוחד ) עיינו ערך "הסדר חובות הקיבוצים", לקסיקון הקיבוץ, אברהמי, 1999 ( . לגבי קבוצת ה­ ,19 הודיע התק''ם כי אין בכוחו לסייע להם, וכי מדינת ישראל היא שתצטרך לשאת בנטל . אמנם, חברי כרמלית ידעו שאין הם נמנים עם קבוצה זו, אך גם להם היו חובות, וההתנערות חסרת התקדים של התק"ם מאחריות למקצת יישוביה עוררה חששות גם אצלם . זעזוע דרמטי גרמה פרשת קיבוץ בית אורן, שהיה נתון במשבר כלכלי וחברתי קשה . ב­ ,1987 הודיעו נציגי התק"ם...  אל הספר