16 | מקום בלב : מקומו של החינוך הגופני בלב העשייה החינוכית בעצמו, אלא לרכוש לעצמו דבר מה אחר . אך מהו אותו דבר אחר, שואל אפלטון . לתשובה יש חשיבות רבה בעיניו, שהרי ברי לבני האדם, כך הוא סמוך ובטוח, שלא היו מוסרים את גופם לטיפול בידי מי שאינו רופא טוב או בידי מְעַמֵּל שאינו מקצועי בעליל . ואת נפשם ? הוא מוסיף ושואל ומייד גם משיב : לא כל שכן ! בדיון שנערך במסגרת הכינוס הסופיסטי שיזם סוקרטס לצורך עיון בנושא החינוך התברר שמהותו של החינוך אינה בנושאי הלימוד השונים או בהוראה מקצועית, אלא – ובהכרח – בעיצובו של האדם כבעל מעלות ייחודיות, ובהן היושר, הנבונות ותחושת הקדושה שהמורה צריך לשאוף לטעת בכל אחד ואחד מתלמידיו, מבלי להתייחס לתכונותיהם האחרות ולכישרונותיהם הייחודיים ( אפלטון, 1933 ) . אפלטון מכנה את שילובן של מעלות אלה "שלמות האדם" . תובנה זו בדבר ייחודו של מקצוע ההוראה חשובה עד מאוד לענייננו . כפי שראינו, חינוך פירושו אומנם הקניית ידיעות ומיומנויות – כפי שהבינו חכמי יוון עוד לפני 2,500 שנה – אבל גם יציקת תכנים ערכיים לחיי החניכים . מקום החינוך הגופני בהגות החינוכית המילה "הוראה" בהקשרה החי...
אל הספר