641| אבל מה בדבר היד הכותבת את העלילה והמגדר שאליו היא שייכת ? כלומר, האם במסע שהספר לוקח את קוראיו יש משמעות להיותה של הכותבת אישה ? בתשובה לשאלה זאת, ניתן לומר שכמו לכל דבר אחר בחיינו, גם לדף הכתוב יש פוליטיקה של יחסי כוח משלו . לאורך ההיסטוריה, התקבעה התפיסה של כוח הכתיבה והיצירה כגברי מעיקרו, עד שמעשה היצירה הומשל ביוון העתיקה למעשה הלידה הגברי . תפיסה זאת, המחברת בין יצירה לגבריות, שלטת גם היום, בתפיסה של הגאון המיוסר, אך לא הגאונה המיוסרת, ובנתונים מספריים, כמו למשל מספרי זוכות לעומת זוכים בפרסי ספרות . כך יוצא, שבין אם נחפוץ בכך בין אם לאו, מגדר היד המטעינה הדף הריק בכוח היצירה שהיא נושאת הינו משמעותי . זאת גם נוכח העובדה שסיפור אינו מתקבל בחלל ריק אלא בעולם הטעון כבר משמעויות חברתיות ולכולן היבט מגדרי . ומכאן שהקריאה לנשים להעלות את יצירותיהן על הכתב, שהשמיעו הוגות פמיניסטיות כמו דונה הראווי והלן סיקסו, נועדה לאזן את מערך היחסים הלא שוויוני שאליו נולדו . זוהי קריאה להשמעת קול, לתפיסת מקום, להטבעת סימן בעולם שמסמן נשים לרוב כמשניות בחשיבותן . באמצעות הכתיבה אישה יכולה להפוך ממי ...
אל הספר