031| שבועיים לפני מועד ההגשה ציינתי לעצמי שהטקסט לאנתולוגיה חייב להיות מוכן . נדמה לי שזה מה שכתוב שם . לא בטוח . המורה ברטה הקפידה איתנו על אותיות פנינים . אצלי היא נכשלה . רק בגללה יוצא לי כתב חרטומים שאפילו אני בקושי מפענחת . לא רק בגללה . בעיקר בגללי . ולא יעזרו לי ההתחכמויות . אין מקום לתירוצים . מתי תתבגרי ? מתי תביני שהסביבה מצפה ממך להתנהג כבת אדם רצינית ואחראית ? נכון, הפגנת שיקול דעת מסוים, רשמת ביומן, אפילו הקדמת תרופה למכה בכך שהקדמת את מועד ההגשה, אז למה את לא רגועה ? מפני שרק אני יודעת שלא משנה כמה שעות עבודה אדחוס ליממה . גם הקובץ הזה לא יגיע למייל של עורכות האנתולוגיה בזמן . מביך אותי לחשוף כאן, שחור על גבי לבן, עד כמה אני משועבדת לטקס שכבר אינני זוכרת מתי ואיך הוא הומצא . כל מה שיוצא ממני במסגרת כתיבה ספרותית – דהיינו, כל מה שלא קשור לעבודתי כעיתונאית ב"ידיעות אחרונות" – חייב לעבור חודש של הקפאה . * הנה, אמרתי את זה ונשארתי בחיים . חשפתי סוד סודי, שאולי יוכל לתפקד עבור אחרים כסוג של טיפ, ואף שערה לא נפלה מראשי . מרגע זה ואילך מחול האצבעות על המקלדת יהיה מהיר יותר . מרג...
אל הספר