הצלחות ותסכולים בדרום

והרווחה הקהילתית, המרכזים הקהילתיים והשירותים שהם מעניקים לתושבים בדרום העיר ‑ כל אלה מסמלים מהפכה אמיתית, שלא תמיד זוכה להערכה . המחשבה כאילו אפשר להפוך בהוקוס פוקוס, במחי יד אחת, שכונה ישנה, של אנשים בעלי יכולות כלכליות נמוכות, לשכונה שנראית כמו רמת אביב ג', או הצפון הישן, גורמת לתסכול שקשה לחיות איתו ולהתמודד איתו . הפער הכלכלי נותר, והעירייה נחשבת לזו ש"דואגת רק לצפונים" ( במלעיל ) . בדימוי הזה קשה להילחם, והוא גובר על הנתונים בשטח . תחושת קיפוח חזקה יותר מכל עובדה . בשנים האחרונות החמיר המצב בחלק מהשכונות עקב מספרם הגדול של הזרים המתרכזים בהן . בסוגיה קשה זו נעסוק בהמשך . תופעה נוספת שמלווה את שכונות דרום העיר ויפו כבר עשרות שנים, ועיריית תל אביב ‑ יפו התקשתה, ומתקשה, להתמודד איתה, היא תופעת השכונות הלא מוסדרות . לאחר קום המדינה יישבו הרשויות עולים חדשים רבים בצורה בלתי ‑ מסודרת ובבתים נטושים . הם התיישבו אז בסמכות וברשות, ועם השנים הוסיפו ובנו, על דעת עצמם, בלי תכנון ואישור, חדרים, קומות ואף בתים לבני משפחותיהם המתרחבות . כך נוצרו מבוכים בלתי ‑ אפשריים לניהול ולטיפול, ומצוקתם של ...  אל הספר