בעיני זיק כאומר, שמע, נתת לי רעיון . אני עצמי לא זוכר את המפגש המסוים הזה, אבל אם אכן נפגשתי באותו יום עם מילוא, קרוב לוודאי שהתגלעה בינינו מחלוקת . בשנתי הרביעית בבית הספר, באביב ,1995 הוכרז על בחירות לכנסת ה ‑ 14 . מפלגת העבודה, שהיתה ביתי הפוליטי והאידיאולוגי, קיימה בחירות מקדימות, פריימריז, לנציג מחוז תל אביב ברשימתה לכנסת . התלבטתי רבות ביני לביני, התייעצתי עם בני משפחה וידידים, והחלטתי להתמודד . אמנם לא הרגשתי שמיציתי את תפקידי, והייתי בעיצומם של תהליכי שינוי מקיפים בגימנסיה, אך הצורך להשפיע גבר . מלכתחילה הצבתי לעצמי בין שש לשבע שנים בגימנסיה, ועתה ישאל השואל, כיצד אני מתמודד על מקום בכנסת כעבור מחצית הזמן הזה . כנראה שיצר ההרפתקנות גבר עלי, אבל חשבתי אז, בכנות, שאוכל להשפיע גם בכנסת . היום, מהמקום שבו אני נמצא, אני מפקפק בכך . אחי שי, איש חינוך בכל רמ"ח איבריו, גער בי : "אתה עוזב את הדרג המסתער והולך לדרג המשרת ? " אבל משה נתיב, יושב ראש הוועד המפקח של הגימנסיה, העניק לי גיבוי . ומאותו יום נחלק יומי לשניים : מהשכם בבוקר עד ארבע אחר הצהריים בית הספר, ואחר כך בחירות . מובן מאליו ...
אל הספר