את בגין עם נייר מודפס ועליו הערות בכתב יד, חיכיתי בסבלנות לסוף הדיון ושאלתי אם יהיה מוכן לתת לי את הנייר . בגין חייך ובסגנונו הצנוע אמר, "לא יודע אם זה מעניין, אבל אם אתה רוצה ‑ אתה מוזמן לקחת" . וכך כתב ואמר חה"כ בגין בדיון על הסוגיה הרגישה ביותר בחוק הלאום : "הכרתי פעם מישהו שהקדיש 20 שנה למאבק למען תקומת העם היהודי בארצו, ואף הסתכן במחתרת במאבק זה . כזכור, טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיים ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 15 במאי 1948 . למחרת, במוצאי שבת, בתחנת השידור של הארגון הצבאי הלאומי, הוא פרש את חזונו למדינה שרק נולדה . אולי יכול היה לומר : 'במדינתנו תשלוט הלאומיות היהודית', או 'במדינתנו תשלוט הציונות' או 'היהדות' . במקום אלה אמר : 'ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה . . . ' והמשיך : 'זכור כי גר היית בארץ מצרים' ‑ צו עילאי זה יקבע את יחסנו אל שכנינו, ו'צדק צדק תרדוף' ‑ צו עליון זה יקבע את יחסינו בין איש לחברו" . ובני בגין סיים את רשימתו לדיון במילים : "כך למדתי . ולכן לא אוכל לתמוך בהצעת החוק הזו" . את הדיון מול בגין על סוגיית השוויון ניהלנו במשך חודשים...
אל הספר