לעתיד . בגיל 17 נשרתי מהתיכון, והמחשבה על "מסלול להצלחה בחיים" הלכה ורחקה ממני . הייתי מעביר את זמני בטיולים בארץ, בקריאת ספרים ובשיטוטים סתמיים . בהרצאות הרבות שהעברתי לתיכוניסטים ולחיילים במהלך תפקידי כחבר כנסת וכיו"ר שדולת הצעירים, הייתי מזכיר את העובדה שנשרתי מהתיכון . לא בגאווה, אלא כתיאור מדויק של עוגמת הנפש שגרמתי בכך להורי, ובמאמץ שנדרש ממני לימים להשלים בגרויות ולהתקבל לאוניברסיטה . סיפרתי לבני הנוער שאחד האתגרים הגדולים ביותר בחינוך הוא להעניק לילדך חוויה של הצלחה . לא מדליות על השתתפות, אלא מאמץ אמיתי וכן להיות טוב במשהו שמתאים לך . באופן אישי חוויתי גיל התבגרות שכולו כישלון . עם זאת, עשיתי שימוש בשתי התכונות החזקות ביותר אצלי : דמיון ויכולת עבודה עם אנשים . ועדיין עברו שנים עד שמצאתי את מקומי, מקום בעל משמעות עבורי בו הרגשתי שאני מצליח . בהרצאות דיברתי על כך שכל אחד צריך למצוא את המסלול אל המרחב שבו הוא יכול להצליח, ושצריך עם זאת להאמין שאין רק דרך אחת להצלחה . המקום הראשון שבו גיליתי כאדם בוגר עניין ושאפתי למצוינות היה קיבוץ נאות סמדר שבערבה . קיבוץ שננטש והוקם מחדש ב ‑ 19...
אל הספר