את כל הפתרונות שמצאנו והראיתי לו את המפה . ברק שאל כדרכו שאלות רבות, אך העניין העיקרי שהעסיק אותו היה מרחב התמרון האמיתי שיש לפלסטינים בכל נושא מנושאי המשא ומתן . אמרתי לו שבעיני זו שאלת השאלות, שאשמח לכתוב משהו שהוא בבחינת הערכה ולא ידיעה ושבאופן כללי, ככל שנגיע למשא ומתן עם יותר קווים אדומים ועם פחות ניסיון לדרוש הרבה יותר ממה שאנו רוצים באמת כדי להתפשר על פחות ‑ כך גם הצד הפלסטיני ייטה לקלֵף את מה שפחות חשוב לו ולדבר איתנו על מה שבלעדיו אי ‑ אפשר להגיע מבחינתו להסכם . לקראת סיום הפגישה חזרנו לנושא ירושלים . הוא שאל אותי אם ה ECF‑ או מכון ירושלים לחקר ישראל יוכלו להכין נייר שיציע אופציות לפתרון . "אתה גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון . מדוע אינך מבקש מאגף התכנון בצה"ל או מגורם מחקר הנמצא תחת אחריותך הישירה להכין נייר כזה ? " שאלתי . "מהמכונים לא מדליפים", ענה . בשלב מסוים סיימנו את הפגישה וקבענו להמשיך לדון בנושא בקרוב . • • • ברק, החי בסוג של יעפת מתמדת, נהג תמיד להתקשר בלילות . התרגלתי לא להיבהל מצלצולים המגיעים עד רבע לשתיים לפנות בוקר . את השיחות נהג לפתוח כממשיך שיחה שהיתה בינינו במ...
אל הספר