החוק ( בהם נתניהו שהפר בכך את המשמעת הסיעתית ) ורק 32 הצביעו עם הממשלה, נגדו . החוק היה אמור להיכנס לתוקף רק בבחירות 1996 . אני התחזקתי בדעתי שמדובר בחוק רע ועשיתי מאמצים לבטלו ולחזור לשיטה הישנה . רוב בעלי בריתי היו אנשי הליכוד, כמו ראובן ריבלין ועוזי לנדאו . אברום בורג, שתמך בתחילה בבחירה הישירה, חזר בו ותמך במאמץ שלנו . גם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהנהגתו של ד"ר אריק כרמון, תמך בעמדתי וסיפק למתנגדי החוק חומר השוואתי חשוב . בהדרגה, חלק מתומכי הבחירה הישירה עברו לתמוך בהצעתי . או ‑ אז החלטתי לנסות להביא את הנושא לדיון בוועידת המפלגה . לשם כך היה עלי לאסוף מאות חתימות . חששתי שחברי ועידה רבים יעדיפו להימנע מלחתום, מחשש לפגיעה ביחסיהם עם ראשי המפלגה, והופתעתי מכך שלא התקשיתי להשיג את החתימות, בעיקר בעזרתם של חברי חוג משו"ב . בכל זאת, כמה מן החותמים הציעו לי להימנע מהמהלך, משום שמינויִי הצפוי לשר ביולי, אף על פי שדווח בתקשורת, טרם נסגר סופית, ועימות פומבי עם רבין לא ישפר את הסיכוי שלי . כך או כך, הדיון התקיים ב ‑ 5 ביוני 1995 והוא היה פרוצדורלי : האם להסיר את הנושא מסדר היום או להקדיש לו...
אל הספר