בעריכת לילה כדי להשלים את המשכורת הצנועה . הידע הכלכלי שלי היה בכל זאת בלתי ‑ מספק, ולכן בשנים הראשונות נעזרתי מדי פעם באבא . עורך "דבר" היה אז ד"ר יהודה גוטהלף . הוא היה איש חביב, נשוא פנים וכסוף שיער, וטרינר בהכשרתו המקצועית . שנים רבות נע בין מפ"ם למפא"י, ובעימות הגדול בין בן ‑ גוריון לפנחס לבון תמך באחרון . העימות נסב על הפרשה שכונתה "העסק הביש" ‑ פעולת טרור שבוצעה במצרים על ידי ישראל והוסוותה כך שיתקבל הרושם כאילו בוצעה על ידי ארגון טרור מצרי . הפעולה נכשלה ו ‑ 13 מחברי התא נעצרו . העיתון ממש נקרע אז סביב הפרשה, אבל הפגין פתיחות ונתן במה הן למצדדי לבון והן למצדדי בן ‑ גוריון . על כל פנים, המשימה הראשונה שגוטהלף הטיל עלי היתה לכתוב כתבת צבע על התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, לפני הריסתה . את הכתבה אמנם כתבתי, אך בפועל נהרסה התחנה רק כעבור 40 שנה . למרות הזיהוי הפוליטי של העיתון, איש לא שאל אותי לאיזו מפלגה אני מצביע ומה דעותי הפוליטיות . ב"דבר השבוע", שנערך בידי אוהד זמורה, היתה אווירה צעירה וליברלית, לעומת העיתון עצמו, שהיה מעט שמרני יותר . אני זוכר כי פעם הכנתי כתבה גדולה על אחת מח...
אל הספר