כך שאני אגשים את חלומו זה . בכל זאת, הוא היה עורך משותף של שני עיתוני בנק לאומי, וכך עשה לי "פרוטקציה" ופרסם שם את שירי וסיפורי הראשונים . הוא שמח על כל מאמר שלי בעיתון בית הספר, לימד אותי כיצד להגיה באופן מקצועי, ולאחר שהוקם בית סוקולוב ב ‑ 1957 בקריה בתל אביב, לקח אותי לעתים קרובות ל"עיתון העיתונאים" שהתקיים שם מדי ערב שבת כדי לשמוע עיתונאים מספרים על חוויותיהם . כך שמעתי את אורי קיסרי הקשיש מספר על פגישתו עם אלפרד דרייפוס שנים רבות קודם לכן, ועיתונאי אחר שביקר בירדן עם דרכון זר וסיפר על מצבו של הכותל המערבי . שם גם האזנתי לראשונה לדניאל בארנבוים בן ה ‑ ,17 שהגיע בלוויית אמו וניגן בפסנתר . • • • אני זוכר שבת אחת שבה טיילנו לאורך חוף הים בין ה"טירים" ( מועדוני קליעה לצעירים ) , לכיוון בניין האופרה שבו התכנסה הכנסת הראשונה, ולפתע שמענו מן המדרכה שממול קולות רמים וראינו התקהלות . התקדמתי בצעדים מזורזים כדי להתרחק משם, ואילו אבא אחז בידי והתכוון לחצות את הכביש ולהצטרף למתקהלים . "אם לא תהיה סקרן, לא תהיה עיתונאי ! " הסביר . עניתי שיש דברים שמסקרנים אותי מאוד, אבל לא "איזה ריב על חוף הים"...
אל הספר