• • • ואכן, נשאבתי ליחידה במהירות והפכתי לחלק אינטגרלי ממנה . התחלתי בבניית חדר כושר, לבנה אחר לבנה . בלילות ישנתי במשרדים, ובימים יצאתי עם הלוחמים לאימונים ולמסעות . בניתי תשתית שלא היתה כמותה בצה"ל . היה חשוב לי מאוד להכיר אותם לעומק, מלמטה . לבקשתו של בוגי, התחלתי להשתתף בישיבות, להצטרף לפעילויות חסויות וסגורות . במקביל התמקצעתי והתחלתי להבין לעומק את הצד המדעי של הכושר הקרבי ‑ למשל, למדוד את הדופק של הלוחמים בזמן האימונים ובעת ההכנות למבצעים, לבדוק את האפקטיביות שלהם ביחס לדופק . אחר כך ניתחתי עם כל אחד ואחד מהם את הדופק ואת יומן הפעילות . אט ‑ אט נפתחו עוד ועוד דלתות . ביקשתי וקיבלתי ארבעה מדריכי אימון גופני, ואישרו לי להביא מאמן בכיר נוסף . כעבור זמן התחלתי להצטרף לקצין הצלפים, אלקנה, לאימונים קבועים שהתקיימו בכל יום ראשון . בראייתם של הלוחמים, ההצטרפות שלי לאימוני הצליפה בנתה את הסמכות שלי גם בתחומים נוספים . הם הרגישו שאני הופך לחלק בלתי ‑ נפרד מהם . אחת לשנה נערך ללוחמים בוחן בווינגייט, שקיבל את השם "אסון טבע" . כולם מתכוננים, ומי שלא עובר מסומן כלא כשיר להיות לוחם . הרף גבוה ...
אל הספר