המפגש הראשון עם שר החוץ החדש לא בישר כלל את העתיד לבוא . ביום הראשון לכניסתו של דוד לוי לתפקיד, ביוני ,1990 נפגשנו בלשכת נשיא המדינה לרגל טקס הגשת כתב האמנה של שגריר חדש . שם נודע לי על מכתב שכתב יוסי בן אהרון, ראש לשכתו של ראש הממשלה, יצחק שמיר, לנשיא מצרים, חוסני מובארק, בשמו של שמיר כמובן . שמיר כתב בו שזה עתה הרכיב ממשלה בהנהגתו המלאה, ובישר לנשיא המצרי כי בדעתו להגן על האינטרסים של ישראל ביחסיה עם מצרים וכי אין בכוונתו לעשות שום ויתורים . הנימה שעלתה מן המכתב היתה תקיפה מאוד . החלטתי בו במקום כי חייבים ליירט את המכתב לפני שיישלח ויגרום לנזק משמעותי ביחסי ישראל ‑ מצרים . אמרתי את דעתי לשר החוץ . דוד לוי אכן פעל מהר, התקשר אל ראש הממשלה, דיבר איתו, והצליח לעצור את המכתב . בהמשך הוא הודה לי מאוד על היוזמה . זה היה, כאמור, ביום הראשון . עם זאת, ההמשך היה טוב פחות . נראה היה שדוד לוי לא ממש מתעניין במה שקורה במשרד שלו . במשרד החוץ עובדים במידה רבה על פי מסגרות קבועות של זמן ומקום . יש אירועים קבועים : עצרת האו"ם, ועידות בין לאומיות ומפגשים דו ‑ צדדיים, ביקורים ומינויים, וחייבים להיערך ...
אל הספר