מובן שבראש ובראשונה המטרה היתה להציל את הישראלי שנחטף ולהחזיר אותו יחד עם שלושת הפצועים לישראל, אבל ראיתי לפני עוד מטרה : לנצל את האירוע כדי לנסות ולהתניע מהלך שיוביל לפריצת דרך ביחסי ישראל ‑ הודו . הערכתי שזו יכולה להיות הזדמנות מבחינת ההודים : לדבר עם מישהו בכיר בשירות החוץ הישראלי, בלי שהדבר ייראה כיוזמה שלהם . לא טעיתי . בנסיבות שנוצרו נכון היה לשלוח לשם דיפלומט בכיר ולא נציג של המשטרה או איש זרועות הביטחון . האיש שבחרתי למשימה היה משה יגר, דיפלומט עתיר ניסיון, סמנכ"ל אגף אסיה, אפריקה ואוקיאניה במשרד, שמונה לתפקיד לאחר שקודם לכן היה שגריר בשוודיה, ושנים קודם לכן שירת במזרח אסיה . הסברתי ליגר את המשימה שלו ‑ לסייע בשחרור הישראלי החטוף ולנסות לראות כיצד אפשר לנצל את המשבר להתניע מערך קשרים בין המדינות . " 20 שנה לא היה קשר דיפלומטי בינינו לבין הודו", תדרכתי אותו לפני שיצא להודו, "סע לשם ותראה מה אפשר לעשות . " ההנחיות שקיבל יגר היו לחזור לישראל בתוך שמונה ימים . עם או בלי הישראלי החטוף . יגר נחת בדלהי . מנגאטי האיטלקי כבר חיכה לו בשדה התעופה, ובישר לו שבכל עזרה שהוא זקוק לה ‑ השגרירו...
אל הספר