בנכסים במחירי מציאה, והשילינג הקנייתי ‑ בשערו הרשמי שבעה שילינג שווים לדולאר אמריקאי ‑ לא היה בר המרה . ג'יימס קריוקי, בן קיקויו חריף שכל ובעל כישורים מסחריים ‑ שהיה עתה מפקד יחידת שומרי הראש של קניאטה ‑ קפץ גם הוא על העגלה ורכש בעלות על מלון דרכים בניירובי ועל לול תרנגולות גדול . מאז בואנו לניירובי דאגתי לשמור איתו על קשר, ומדי פעם להרוות את צימאונו למשקה חריף . יום אחד תינה בפני את צרותיו : ניהול המלון צולע והלול מתפוצץ מביצים נטושות . הבנתי את הרמז והסברתי לו בקריצה שהיהודים נוהגים לאכול הרבה ביצים לפני כניסת השבת, ולכן אודה לו אם יספק לנו לשגרירות, מדי יום שישי, שתי תבניות ביצים . הוא הניע בראשו בהסכמה מלאה, וכך היה . עם הביצים הופיע בדרך פלא גם לוח הזמנים השבועי של קניאטה, ומכאן ואילך נפתרה לחלוטין שאלת התקשורת עם הנשיא : כשעמד על סדר היום נושא חשוב לטיפול, הייתי מודיע לקריוקי ביום שישי המתאים מתי בדיוק ברצוני לראות את הנשיא, סיכמנו על מועד, וביום הנקוב התייצבתי בשעת בוקר מוקדמת בחווה "הפרטית" של קניאטה, ששכנה במחצית הדרך ממעונו הפרטי שבכפר גאטונדו לניירובי, על יד בית כלא שיושביו ...
אל הספר