חמקמק, וגם אם הוא מדויק בדרכו, ישנם כריזמטיים רבים שאיני נוהה אחריהם . למה דווקא הוא ? ולא זו אף זו, ז'בוטינסקי לא ניחן בנוכחות פיזית מרשימה . אלא שהיתה זו הווירטואוזיות המילולית שלו . כל שומעיו התפעלו מכוח הנאום, מעוצמת טיעוניו . מאומנות הכתיבה שלו יכולים אנו ליהנות ולהתפעל עד היום . שירתו, תרגומיו, מאמריו, הרומנים והפיליטונים, הם עד היום כמים חיים, טריים וקרירים המפכים על נפשותינו ההומות . ז'בוטינסקי מעורר גם אמון : הקורא מבין שהוא ניצב מאחורי מילותיו ורעיונותיו, ושהם אמת שבעבורה הוא מוכן לשלם, ואכן שילם . ישנם גם העקרונות עצמם, שנותרו תקפים ורלוונטיים לזמנם וגם לזמננו . ויש עיקרון נוסף שעליו אני רוצה להתעכב : זאב ז'בוטינסקי חוצב את רעיונותיו מתוך התבוננות מפוכחת, נטולת אשליות, במציאות . הוא חמוש במבט שאינו מעוות את העובדות כדי להתאימן לאמונות הקדומות שלו . בניגוד להוגים אחרים אשר ישבו מנותקים מן העולם, במגדל השן או בעליית הגג, ואז הגו וניסחו מה טוב בעיניהם לעולם ומה נכון לאנשים, ז'בוטינסקי חי במציאות, ניתח אותה באזמל חד, ואז הציע את העיקרון המסַדר את המציאות הזו . דגם זה מופיע כבר ב...
אל הספר