פרק שלישי: מה טועם הצמח

85׀ דניאל חיימוביץ חלקי הפה ) . כל פקעית טעם מכילה קולטנים לחמשת סוגי הטעמים העיקריים : מלוח, מתוק, מר, חמוץ ואוממי, וכל אחד מהקולטנים האלה מחובר לאחד מעצבי הטעם המקושרים למרכזי הטעם במוחנו . פעולתם של הקולטנים בפקעיות הטעם דומה מאוד לזו של קולטני הריח באף — מנגנון המזכיר בעיקרון מנעול ומפתח . הכימיקל המסוים שמתמוסס נקשר לחלבון מסוים בצדו החיצוני של הקולטן . לדוגמה, קולטן המליחות נקשר לנתרן, והחיבור בין הנתרן לקולטן מחולל אות חשמלי שנשלח מקולטן המליחות דרך עצב הטעם אל מרכזי הטעם במוח, המפרשים את האות כטעם מלוח . מכיוון שכל פקעית טעם מסוגלת להגיב בו-זמנית לכמה אותות, הלשון שלנו יכולה לפרש שילובי טעמים מורכבים להפליא שיוצרים את הטעמים האהובים על רבים מאיתנו . לצמחים כמובן אין פה, ובכל זאת הם מבחינים בין כימיקלים מסיסים שונים . אם הצמח היה בעל חיים, ה"לשון" שלו היתה נמצאת בשורשיו . שורשי הצמחים מגששים באדמה וסופגים מים ומינרלים הנחוצים להזנת הצמח, לצמיחתו ולהתפתחותו . השורשים גם חשים בשדרים כימיים הנשלחים דרך האדמה משורשים וממיקרו-אורגניזמים שכנים . כשם שהתזונה שלנו תלויה במה שאנו מחלצים ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ