פרק ג: נתראה בספטמבר

נהג התקדם | 33 תובעני ומסעיר . צברתי התנסויות וחוויות שמעטים היו הנערים שזאת היתה מנת חלקם ; כאלה שאבי התאווה להן ואני כבר התחלתי להגשימן . תלמידי הפנימייה היו מורמים מעם ; החבר'ה שהובילו בהתנדבות, ועשו כן בהצטיינות . מה שעד עתה היה בבחינת תכונה שהטבע טָבַע בי, נחקק בי באופן מודע כחלק בלתי נפרד מזהותי מאז ועד היום . נערי הפנימייה היו מי שהציפיות מהם היו להנהיג, להפגין יכולות כבירות ולהשיג תוצאות רמות . אם נפסע לרגע מספר צעדים קדימה, נוכל ללמוד על הרוח ששרתה בפנימייה והשפעתה הנישאת למרחקים . כ- 80 אחוזים מבוגרי * היו לקצינים . 2 מהם הגיעו לכס הרמטכ"לות ( אמנון שחק הפנימיות וגבי אשכנזי ) , עוד תריסר היו אלופים ( ביניהם סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם, מתן וילנאי, עמרם מצנע, אמיר דרורי, יוסי בן חנן והרצל בודינגר ) , 31 תתי-אלופים ויותר מ- 100 אלופי-משנה . בין בוגריהן נמנו גם ראש מוסד אחד ( דוד ברנע ) , 2 ניצבים במשטרה ו- 6 חברי כנסת . הבוגרים הובילו בשדה הקרב . 50 זכו לעיטורים ולציונים לשבח על פועלם בשירותם הצבאי . יחד עם חברי ללימודים ולהכשרה הצבאית, היינו חבורה מגובשת, שמדי פעם נשרו ממנה אחדים . ...  אל הספר