פרק א: ייסוריו של הנמלט

16 | חיים דנון מורנו כאשר הגיע לחוף מבטחים זה . אלא שהחיים הטובים הללו, דינם היה להסתיים בחלוף כשני עשורים . באירופה שוב נראו צעדותיהם בסך של חיילים, וברית מדינות הציר הזדונית נרקמה בין בניטו מוסוליני לשותפו הנאצי בברלין . אולם באופן אירוני, דווקא בימים שהמדינה בשליטתו של הרודן הפשיסט היתה שותפתה של גרמניה הנאצית, לא נגעו לרעה ביהודי האי קוֹס, כ- 50 משפחות בסך הכול . כך היה למן תפיסתו את השלטון בשנות העשרים, המשך בהתעצמות הקשר כנגד אירופה, היהודים והעולם בשנות השלושים, ואף ברוב שנות המלחמה עצמה . אולם עם הדחת מוסוליני השתנו פני הדברים כאשר באוקטובר 1943 נכבש האי על ידי הגרמנים . זמן קצר לאחר שמגפיהם דרכו על רציף הנמל, חיילי הוורמאכט השתלטו על בית סבתי וסבי, לאונורה ומורנו, הקרוב לנמל . הם הפכו אותו למפקדה, ואת המשפחה השליכו למרתף . תחת המשטר החדש, חוקים חדשים הוחלו על הבית . אמנם המקום שימש מעתה לצרכים הצבאיים של הרייך מתעב היהודים, אך לדייריו הוותיקים הותר עדיין לצאת ממנו . אבי, בועז, בנם בן ה- 20 , הבין שהמצב צפוי להחמיר . נחוש בדעתו היה לקדם את פני הרעה . עם חבר ושמו סמי התלבט כיצד ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ