48׀ סוזן קיין מעמד . כאמן הוא, "התקיים על הצד הטוב ביותר כשהיה במצב של 2 כמיהה," כפי שניסחה זאת הביוגרפית שלו, סילבי סימונס . ייתכן שאהבתו הגדולה ביותר היתה יפהפייה נורווגית בשם מריאנֶה אִילֶן . הוא הכיר אותה באי היווני הידרה בשנת 1960 שבו התגבשה קהילת אמנים בין-לאומית וחופשית ברוחה . בתקופה ההיא היה כהן סופר ומשורר . רק כעבור שש שנים יעלה בדעתו להפוך את שירתו למוזיקה . בכל בוקר הוא עבד על רומן ובערבים הוא ניגן שירי ערש לבנה של מריאנה מגבר אחר . הם חיו בהרמוניה ביתית . "נראה שכולם צעירים ויפים ומלאים כישרונות — מכוסים במין אבק של זהב," אמר מאוחר יותר על ימיו בהידרה . "לכל אחד היו תכונות מיוחדות וייחודיות . זאת, כמובן, הרגשת הנעורים, אבל בסביבה הנהדרת של 3 האי הידרה כל התכונות האלה הועצמו . " אלא שלבסוף, לאונרד ומריאן נאלצו לעזוב את האי . הוא חזר לקנדה כדי להתפרנס, היא חזרה לנורווגיה מסיבות משפחתיות . הם ניסו להישאר ביחד אבל לא הצליחו . הוא עבר לעיר ניו יורק, הפך למוזיקאי, ונסחף למציאות שלא באמת התאימה לו . "אחרי שאתה חי בהידרה," אמר מאוחר יותר, "אתה לא יכול לחיות בשום מקום אחר, כולל בה...
אל הספר