הזכרתי את השיחה למחרת לפני ששת תלמידי : "אתם יודעים, הדבר האחרון בעולם שאני רוצה שתחשבו הוא שאני תמיד מאושר, או שבסוף הקורס תחוו התרוממות רוח קבועה . " מאחורי הערת הסטודנט עומדת הנחה נפוצה, שחיים מאושרים חייבים להיות נטולי עצב או כל רגש לא נעים אחר . למען האמת, יש רק שני סוגים של בני אדם שלא חווים רגשות מכאיבים כדוגמת עצב, כעס, תסכול, קנאה או חרדה . הראשון הוא פסיכופתים . פסיכופתים לא חווים את כל קשת הרגשות האנושיים ; זו המגבלה שלהם . הקבוצה השנייה של בני האדם שלא חווים רגשות מכאיבים הם המתים . אז אם אתם חווים רגש מכאיב, זה סימן טוב כי 1 ) אתם לא פסיכופתים ו ‑ 2 ) אתם חיים . זמן מה אחרי אותה ארוחה עם שותפו לחדר של תלמידי עלה בדעתי לראשונה הרעיון בדבר הרשות להיות אנושי . מאז, אני רואה בו עמוד יסוד בחיים מאושרים יותר . הרשות להיות אנושי היא לאפשר לעצמכם להרגיש את כל הרגשות, מכאיבים ככל שיהיו . לתת לעצמכם רשות כזאת פירושו להודות, זו הרגשתי עכשיו, וזה בסדר או בניסוחה של דמי לובאטו : "זה בסדר לא להיות בסדר . " כשאתם נותנים לעצמכם רשות להיות אנושיים, אתם מאפשרים לכם להרגיש כל אחד ממגוון הרגש...
אל הספר