לא את כישורי היזמות שלו . היא תיארה נפש מסואבת שאחראית למורשת מבישה ‑ אדם חמדן ולא מוסרי שרכש ממון רב באמצעות מכירת כלי הרג לאנשים . שמונה שנים מאוחר יותר, כשנובל מת באמת, צו הירושה שלו חשף הפתעה מעניינת . במקום להוריש את הונו למשפחתו, מנהל העיזבון שלו הקים קרן לפרסים עבור "אלה שבשנים הקודמות הגיעו להישג שייטיב עם המין האנושי" ‑ פרס הנובל . התמריץ להקמת הקרן הזו, מספרת האגדה, היה הודעת הפטירה 1 נובל הציץ לעתיד והצטער על מה שראה . שהקדימה את זמנה . כיוון שצפה את החרטה שלו מראש, הוא נקט צעדים כדי להימנע ממנה . אם שני הפרקים הקודמים עסקו במבט לאחור אל חרטה מהעבר, הפרק הזה עוסק במבט קדימה אל חרטות העתיד . חרטה היא רגש רטרוספקטיבי . היא נוצרת כשאנחנו בוחנים את העבר . אבל אפשר להשתמש בה גם באופן פרוספקטיבי ויזום ‑ להשקיף אל העתיד, לנבא מה הם הדברים שנצטער עליהם, ובהתחשב בתחזית זו לחשב מחדש מסלול פעולה . לעתים הגישה הזו עוזרת להדריך אותנו בדרך הנכונה . פעמים אחרות היא מוליכה אותנו שולל . אבל אם נבין גם את היתרונות וגם את החסרונות של צפיית חרטה מראש, נוכל לייעל את האסטרטגיות שלנו לחיים טובים י...
אל הספר