29׀ לוסי אדלינגטון קֵתֶה / קוהן קוהוט ( נ' רייכנברג ) שמות חדשים ותעודות זהות מזויפות היו אחת הדרכים שבהן ניסו יהודים להתחמק מגירוש . שמה של " אירנה רייכנברג " מתעודת הזהות היה זהה לשמה של התופרת, אבל הדמיון בצורת כתב היד היה 4 מקרי . אירנה עצמה חיה בגלוי ברובע היהודי כמו משפחות יהודיות רבות שנאלצו לעקור מאזורים אחרים בעיר . כעת, לא זו בלבד ששמה וכתובתה היו רשומים במרכז היהודים, מספטמבר 1941 יהדותה גם היתה גלויה לעין בשל הכורח לענוד את הטלאי הצהוב על החזה מצד שמאל . היו מעטים שענדו את הטלאי בגאווה . אחרים ראו בו השפלה, דרך נוספת לסמן את היהודים כשונים, כ"אחרים" . בלייפציג, התופרת הוניה פולקמן חשבה על הטלאי הצהוב שענדה כעל אות קלון . היא נשאה את התיק שבידה באופן שהסתיר את הטלאי, על אף העונשים הקשים שהיה אפשר לקבל על הסתרתו . כשהעמידה פני ארית היה עליה לזכור להכין מראש את הכסף לחשמלית כדי שלא תצטרך להזיז את התיק כדי להוציא ממנו כסף . הוניה הסתירה את הטלאי לא רק מתוך בושה . במהלך החודשים הרבים שבהם עבדה במפעל הפרוות רוהדה היא גם עשתה בחשאי התופרות מאושוויץ׀ 93 עבודה אסורה . היא הסתובבה בע...
אל הספר