212׀ יונה יהב אשתו וילדיו עומדים בצד, אובדי עצות, מיואשים . הכרנו אותו היטב . אבא צבר דוחות תנועה בנסיעותיו הרבות בארץ במשאית, ולעתים קרובות סייע בידיו השופט בנבכי בית המשפט . אמא הצטרפה אלי במרפסת וצפתה אף היא במחזה : "זהו, יונוש, הם הולכים והם לא יחזרו . " עד להחלטת החלוקה היתה חיפה עיר של דו-קיום אמיתי . מאה וארבעים אלף תושבים, מחציתם יהודים מחציתם ערבים, עם עבר של המסע לחלום׀ 213 עשרות שנים של סובלנות הדדית . לאחר ההחלטה הידרדרו היחסים, עד אשר בתוך יממה אחת, בין 21 ל- 22 באפריל, 1948 , הוכרע גורלה של חיפה הערבית . על נסיבות נפילתה של חיפה הערבית חלוקות הדעות, לכל צד הנרטיב שלו, וגם בקרב היסטוריונים יהודים אין תמימות דעים היסטורית . ההיסטוריון בני מוריס, תיאר את תבוסת הערבים בחיפה כשילוב * של עליונות צבאית יהודית וסיוע פסיבי של הבריטים . על פי מוריס, אור ליום 21 באפריל פינו הבריטים את חייליהם שחצצו בין השכונות היהודיות לערביות . ניטש קרב כבד בין הלוחמים היהודים והערבים על כיבוש עמדות שליטה . אף שלכאורה הכוחות היו שקולים ( כל צד מנה בין חמש מאות לאלף לוחמים ) , ההתנגדות הערבית פגה בה...
אל הספר