031׀ יונה יהב היה לי די בכך . רציתי יותר, לאו דווקא במונחים של ממון . רבים מחברי ובני משפחתי הזהירו אותי מן הפוליטיקה, אבל אני התעקשתי . ידעתי היטב מה אני רוצה . רציתי להגשים את חלום ילדותי . ואכן, ב- 23 ביוני, 2003 חל מהפך . נבחרתי כראש עיריית חיפה, מחוץ לבית הפוליטי שלי, מפלגת העבודה . בפעם הראשונה בהיסטוריה איבדה מפלגת העבודה את השליטה ב"חיפה האדומה" . אז חיפה כבר לא אדומה ? שאלו אותי עיתונאים . "אני לא יודע, אני עיוור צבעים . " ראש העירייה הקודם, עמרם מצנע, זינק לברֵכה הלאומית כדי להתמודד על ראשות מפלגת העבודה, ואני הגעתי אל הצומת שאליו חתרתי משחר ילדותי . לא קלה היתה דרכי לצמרת . החברים הטובים שלי במפלגת העבודה שמו לי רגליים ; הם לא השכילו ללמוד את לקחי הליכוד . הליכוד מצמיח את מנהיגיו מן השורשים, העבודה מצניחה את מנהיגיה מבחוץ . מצנע הציע שהעבודה תחבור אלי, והציג לפני שני סקרים ולפיהם אני זוכה בסיבוב הראשון עם שישה-עשר מנדטים מתוך שלושים ואחד . אבל דווקא אז, אף שיצאתי ראשון בסקרים, עשתה לי מפלגת העבודה תרגיל, והעדיפה את הפרופסור לספרות, עליזה שנהר, על פני כמועמדת המפלגה לראשות הע...
אל הספר