המסע לחלום׀ 115 ורבקה מיכאלי שגולל את קשייו של מתבגר במשפחה גרוזינית . הסרט זכה בכמה וכמה פרסים בינלאומיים, אבל דווקא בישראל לא זכה להערכה הראויה . המדינה מעולם לא הצטיינה, לדאבוני, בתמיכה בתעשיית הקולנוע, והסתתרה דרך קבע מאחורי האמירה שהקולנוע הישראלי אינו ממריא . היתה בהקשר זה התעלמות מוחלטת מעקרון הכלים השלובים — המדינה לא סייעה, לא מינפה את התעשייה האמנותית הזו, ואחר כך עוד באו בטענות שאינה מתרוממת . ידעתי, התברכנו בכישרונות רבים, ומה שצריך זה כסף . סברתי אפוא שהקולנוע הישראלי זקוק לטפיחה על השכם, ולתקציבים . האמנתי שהסרט הישראלי הוא מראה תרבותית, אשר אינה פחותה בחשיבותה מן הספרות . אולי מדובר בחיבור מוזר משהו : חוק, פוליטיקה, פוליטיקאים ותרבות — חיבור שדווקא בשנים האחרונות התגלה כבעייתי, אבל בימים שכיהנתי בכנסת הפך חיבור זה למועיל מאוד בעזרת כמה חברים טובים בבית המחוקקים . לכאורה הלכה תעשיית הקולנוע בישראל והתפתחה . בשנת 1992 תמכה המדינה בהפקת שבעה סרטי עלילה . בשנת 1995 עלה מספרם לעשרה, שנה אחר כך הופקו אחד-עשר סרטים ובשנת 1997 ארבעה- עשר סרטים ישראליים . ואולם בשנת 1998 , השנה ש...
אל הספר