המסע לחלום׀ 69 הגעתי אל טדי במקרה, לא בנתיבים פוליטיים . לא הייתי איש פוליטי . במשך כל התקופה שלי כיושב ראש התאחדות הסטודנטים לא הייתי חבר מפלגה, כי האמנתי שההתאחדות צריכה להיות א-פוליטית . רוני פיינשטיין, מנכ"ל העירייה, חברי לספסל הלימודים בפקולטה למשפטים, הוא שהציע לי את התפקיד . גם טדי לא היה איש פוליטי מוצהר, אף שהלך בעקבות מורו ורבו, דוד בן-גוריון, והצטרף לרפ"י . הוא גם לא ניהל את עיריית ירושלים בכלים פוליטיים, דהיינו בקידום אנשי שלומו . הוא בנה את צוות העובדים על פי כישוריהם ולא על פי זהותם הפוליטית או על פי מידת נאמנותם אליו . עובדה היא שאימץ את רוני אל חיקו, אף שרוני עבד בשעתו עם מרדכי איש-שלום, ראש העירייה הקודם שאותו הביס בבחירות . טדי מעולם לא חטא ב"שיקולים זרים", ואני רשמתי לעצמי שבבוא העת אנהג באותה דרך . בדרך מביתו ברחביה אל בניין העירייה נהג טדי לערוך סיור בזק ברחובות העיר, להרגיש אותה מקרוב . בשש בבוקר כבר היה במשרד . בצהריים נהג לקפוץ למלון המלך דוד לחטוף תנומה קלה, ואז חזר לעבודה עד שעות הערב המאוחרות . קולק היה ראש עירייה חסר מנוחה, עצבני, צורח כמו מטורף נוכח כל מה ש...
אל הספר