44׀ יונה יהב דחוף . נכנסתי למכונית, בדרך צירפתי אלי את אבי פלסקוב, סגן היושב ראש לענייני חוץ, ונסענו לתל אביב . הצעיר שפתח לפנינו את הדלת הציג את עצמו כיאשה קזקוב . נדהמתי . יאשה קזקוב ? ? רק לפני ימים אחדים הוא עשה כותרות בעולם כולו כשהצית את הדרכון הסובייטי שלו בכיכר האדומה . הקג"ב הזדרז להיפטר מעושה הצרות היהודי, בן העשרים ושתיים, והתיר לו לצאת לישראל . יאשה עלה ארצה בפברואר 1969 , אבל דבר הימצאותו בישראל נשמר בסוד . הצנזורה פסלה כל פרסום על העלייה, ועל פעילי העלייה בתקשורת הישראלית . לא פלא שלא היינו מודעים לממדי הבעיה . "איך זה שאתה פה ? " שאלתי, "הרי רק לפני כמה ימים היית שם, בכיכר האדומה . " "לשם כך בדיוק הבאתי אותך לכאן," השיב . בסלון הקטן של דירת שיכון קטנה ברמת אביב הצטופפו תריסר צעירים, עולים זה מקרוב באו, מקצתם כלל לא דיברו עברית . הם קמו לכבודנו, פינו עבורנו כיסאות . הדוברים העיקריים היו יאשה קזקוב ודב ( בוריס ) שפרלינג . הקשבנו לדבריהם בקשב רב . הם דיברו בניחותא, בלא התרגשות יתרה, אבל מתוך הדברים שמעתי זעקה של כאב אמיתי שכמותו טרם שמעתי . שפרלינג סיפר על הרדיפות ועל ההגלי...
אל הספר