43׀ יונה יהב ( לימים המלצתי גם לילדי לנהוג כך . אורטל הקשיבה, האחרים קצת פחות . הם העדיפו להשקיע בלימודים יותר ממני . ) כשמילאנו את מכסת השעות שלנו בקפטריה נדדנו לבתי קפה במרכז העיר, מרחק הליכה מן הקמפוס . בראש ובראשונה קפה טעמון, מול הכנסת הישנה, ואחריו, פחות או יותר באותו סדר חשיבות, קפה מייבר, מסעדת ענת, קפה אלנבי של אבא של אמנון דנקנר, מסעדת אוריינטל, מסעדת טרבלוס במפגש הרחובות יפו - קינג ג'ורג' . כולם הכירו את כולם . הפעילות הסטודנטיאלית שלי היתה שלב א', במסלול שהצבתי לעצמי לעבר לשכת ראש עיריית חיפה . לא אצה לי דרכי . הלכתי צעד-צעד . את מה שהחסרתי בחדרי ההרצאות מילאו ניירות פחם ששימשו להעתקת כתבי יד . חילקתי אותם בנדיבות לסטודנטים שקדנים שהקפידו לבקר בהרצאות, וביקשתי מהם להכין לי עותקים מתקצירי ההרצאות . התפתח שוק יעיל של תן וקח : תן לי תקציר של הרצאה בדיני מסים, ואני אעביר אליך את ההרצאה בדיני אישות . וככל שהתרחב השוק, כך התרחב חוג מכרי ומיודעי, אם תרצו מחוז הבחירה, ציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלי . ואכן, בבחירות הראשונות להסתדרות הסטודנטים כבר הייתי שם, ברשימה אחת עם חברי אריה ( פפ...
אל הספר