המסע לחלום׀ 25 ולצדם גם טראומה אחת : שלושה חברים מצאו רימון במדרגות השבט, החליטו לבדוק מה יש בו, הרימון התפוצץ ואחד מהם איבד עין . בצופים הכרתי את אהבת נעורי, נילי בליג'יצקי, לימים המורה של הילדים שלי בריאלי . היא החליטה ללמוד בבית הספר חוגים, ואני כעיוור אחריה הלכתי . עשיתי השקעה טובה . השקעתי בחברים, ובחבֵרה, יותר מאשר בלימודים . והכול מתועד . סיימתי את כיתה ט' עם תעודה עמוסת ציונים שליליים . גם הציון בהתנהגות היה "שלילי" . כשאבי ראה את זה, הוא איבד את שלוותו : "אני הייתי מצטיין במתמטיקה, ואתה מביא לי שלילי ? את הבריאות אני מפסיד בשביל שתלמד . " המורה, בר-זיו, זימן את אבא לדון בגורלו של הבן שהכזיב . בדרך כלל שימשה אמא בלם הזעזועים שלי בבית הספר, אבל הפעם נסע אבא עם המשאית לכרמל ונפגש עם בר-זיו . השיחה התנהלה ביידיש, כדבר איש אל אחיו . איני זוכר לבטח מה נאמר בה, אך פסק הדין היה שהילד יעלה כיתה, למרות הציונים ולא בזכותם . אבא חזר מן הפגישה ובפיו בשורה : "החליטו להעביר אותך כיתה על סמך הפוטנציאל שלך . " היה זה שיעור לחיים . שנים אחר כך, בחודש הראשון לכהונתי כראש עירייה, כינסתי את כל מנה...
אל הספר