235 פרק 26 : עיקרי אמונה או עיקרי המצוות מלמדת כי הדמיון קיים לגבי חלק מהמצוות וגם זה באופן שונה . כך, לדוגמה, בעשרת הדיברות מופיע איסור "לא תגנוב" וגם "לא תחמוד", ובקללה והברכה מופיע הניסוח "ארור מסיג גבול רעהו" . יש דמיון אך אין זהות, ונראה שבעשרת הדיברות ההוראה כללית יותר, בעוד שבקללה והברכה הניסוח מתייחס למעשים פרטניים . באופן דומה עשרת הדיברות קובעים "לא תרצח", ואילו הקללות והברכות קובעות "ארור מכה רעהו בסתר" . גם מתוך ההנחה ש"מכה רעהו" הכוונה לרצח, עדיין זהו מקרה פרטני ולא כלל . מקום היה להציע כי בהר סיני הייתה כוונה לומר את כל המצוות, שהרי זו הפעם הראשונה שבה יש מסירה מפורשת של המצוות באופן רציף ושיטתי, וכאן תחילת דבר . ואומנם היו מצוות שהוזכרו באירועים שונים לפני כן, כגון מצוות המילה בספר בראשית ודין קורבן פסח בפרשת בא, מצוות הנגזרות מהקשרן הייחודי, אך החל ממעמד הר סיני מתחילה מסירת המצוות ופרטיהן לעם כמערכת שיטתית שלמה . וכך מלכתחילה היו אמורות כל המצוות להימסר בהר סיני, אלא שהמעמד היה כה עוצמתי ומאיים עד שהעם לא יכול להכיל אותו, ובלשון הכתובים בשמות כ' : "וירא העם וינועו ויעמ...
אל הספר