81 פרק 9 : אז מתי קוראים ? חל להיות לאחר שבת — כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר . ישנם אפוא חמישה ימים שבהם ניתן לקרות מגילה, ובפועל עם ישראל מתפצל וקורא במועדים שונים בהתאם למקום מגוריו ולסמיכותו לערים גדולות . השינוי נובע משני גורמים . האחד הוא הזיהוי ההיסטורי העתיק של המקום, אם הוא נחשב כעיר מוקפת חומה או כעיר ללא חומה ( פרזים ) מימי יהושע בן נון . הבדל זה גורר קביעה עקרונית אם יקראו ביום ארבעה עשר באדר או ביום חמישה עשר בו . הגורם השני הוא אם המקום הוא עיר גדולה או כפר בלבד . המשנה "סלחנית" משהו כלפי הנמצא בכפר קטן, ומאפשרת לו להקדים את מועד קריאתו ליום שבו נהוג לבוא לעיר הגדולה . תופעה זו של פיצול קריאת מגילה למועדים שונים אינה מתחילה במשנה, אלא יסודה כבר במגילת אסתר גופה . שם מופיע כי השמחה והחג על הניצחון והנס הגדול מתחלקים לשני ימים, ארבעה עשר וחמישה עשר, וההבדל הוא גאוגרפי . כך לשון הפסוקים בפרק ט' : וַיִּקָּהֲלוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ...
אל הספר