נ ס פ ח נספח : ריבוד חברתי בחברה היהודית 245 טהרה ועל הרמת מעשר ראשון . כנראה הוא נאמן על הרמת מעשר עני ומעשר 1 וכמובן על הרמת תרומה ותרומת מעשר . שני, המתח סביב שמירת הטהרה הקפדנית בדור יבנה בוודאי שיסע את החברה . בימי בית שני הוא היה חלק מהתשתית האידאולוגית של הפרישה של בני כיתות מדבר יהודה משאר החברה . אצל הפרושים היו הפרישה והניתוק חריפים פחות, ומה היה המצב אצל הצדוקים ? ניתן רק לשער . פורסטנברג צודק באומרו שחז"ל מקדישים מאמץ רב בשני צירים הפוכים : מצד אחד חיפשו ומצאו החמרות רבות שאינן בתורה, ומצד שני חיפשו ומצאו דרכים לעקוף את האיסורים ולאפשר חיים בצוותא . תוך כדי כך, כל צעד היה כרוך במחלוקת פנימית . נסתפק כאן בדוגמה לכל כיוון . מצד אחד הם קבעו שרק פרי שנגמרה מלאכתו והורטב מוכשר לקבל טומאה, ולמרות שאין העם הארץ נאמן להעיד שפרי לא נגע בטומאה, הוא נאמן להעיד שהפרי טרם נרטב - "שעמי הארץ נאמנין על 2 כן מופיעה דעה שפרי מוכשר הכשירות" ( ירושלמי, דמאי פ"ב ה"ג, כב ע"ד ) . לקבל טומאה רק עם גמר המסיק וההבאה לבית של כל התוצרת, וכך נוצר מצב שבו ניתן לעבוד על הפרי מבלי לחשוש שייטמא . די אם בעל...
אל הספר