מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 165 כיצד תיארו חכמים את התפתחות התורה שבעל פה מסורת ויצירה משה קיבל תורה מסיני, ואיש לא הטיל ספק כי זו התורה שהיא בידינו . חכמים היו מודעים לפער הגדול שבין דברי התורה לבין מציאות חייהם ומציאות לימודם ותורתם . פער זה הוא ה"תורה שבעל פה" . בספרות חז"ל שתי גישות אידאולוגיות : האחת מתארת לעצמה שמשה ירד מסיני עם התורה שבכתב והתורה שבעל פה, וכל שלמדו וחידשו תלמידי הדורות כבר ניתן למשה מסיני . כפי שדרשו התנאים : " 'דבר אל אהרן', יכול הדבר הזה שנאמר לאהרן ששמעו מפי הקב"ה אמרת 'אלה החקים והמשפטים' וגו' ( ויקרא כו מו ) , הא כל המצות הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללים והפרטים הגופים והדקדוקים נאמרו למשה מסיני" ( ספרי זוטא, ו כג, עמ' 247 ) . כמו כן, המדרש אומר : " . . . מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה, ואפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה מסיני . הדא הוא דכתיב ( קהלת א', י ) 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', וחבירו משיבו 'כבר היה לעֹלמים אשר 1 או : "ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש : מאי היה מלפנֵנו' ", דכתיב ( שמות כ"ד, יב ) 'ואתנה לך את לֻחֹת...
אל הספר