המשנה ומקורות תנאיים מקבילים

מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 163 לגושפנקה "מעין רשמית" . השערה זו אינה ניתנת להוכחה, ברם, לפי שיטתנו שכל ברייתא שהועברה לבבל עודכנה והותאמה, והוא הדין בברייתות שבתלמוד הירושלמי, ניתן להסביר בכך את ההבדל שבין נוסח הברייתא בתלמוד הבבלי לבין הבאתה כמימרה אמוראית בירושלמי . מספר הדוגמאות רב מכדי לייחסו ליד המקרה . על תופעה דומה עמד אלבק ביחס להבאות בלשון "תני רבי פלוני", והחכם המוסר הוא אמורא . אלבק עמד על ייחודן של "ברייתות" אלו, שהן קצרות, ללא 1 דומות להן התוספות הבאות בלשון "תנא" . חלקן מחלוקות, ולעיתים מאוחרות . 2 תוספות למשנה, אך חלקן תוספות לדברי אמוראים, וודאי שאינן מדברי תנאים . אלבק בבקיאותו עמד על התופעה, אך היסס להסיק את המסקנה המתבקשת . בלשונות אלו הגמרא מביאה מימרה מפורסמת וידועה . לעיתים היא ברייתא, ולעיתים היא מאוחרת לתקופת התנאים, אך בגלל פרסומה היא מוצגת כברייתא, או שמא צריך לנסח שהבבלי הביאה בלשון "תני רבי . . . " אף שידע שאין זו ברייתא . 1 אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 28 - 36 . 2 אלבק, שם, עמ' 46 - 50 . מ ב ו א 152 המשנה ומקורות תנאיים מקבילים נראית כאילו קדמה למשנה, אך למ...  אל הספר
תבונות

המכללה האקדמית הרצוג