כיצד ערך רבי את המשנה?

מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 61 בידינו חיבורים מספר, ואחדות מהפסקאות חוזרות ביותר מחיבור אחד . חלק מהפסקאות החוזרות הן מהמשניות או מהתלמודים, וחלקן פרי עריכה בתר- תלמודית . הוא הדין בספרות הסוד – "ספרות ההיכלות", גם כאן כמה פסקאות משובצות ביותר מחיבור אחד . הווה אומר שבעולם בעלי הסוד רווחו גושים ספרותיים קצרים ערוכים, והמחברים שיבצו אותם כאוות נפשם בחיבורם . גם בהגדה של פסח אובחנה תופעה דומה . כמה קטעים אינם נכללים בכל ההגדות . כך, למשל, המעשה בחכמים שישבו בבני ברק והמעשה ברבי אלעזר בן עזריה הם תוספת שאינה בכל הנוסחאות – המעשה השני אינו קשור כלל להגדת ליל הפסח . ברם, בכל ההגדות שבהן מופיע אחד הקטעים מופיע לידו גם הקטע השני . שני קטעים אלו מופיעים יחד, הווה אומר שלפני מלקט ההגדה כבר היו שני הקטעים ערוכים יחדיו, והוא שיבצם כיחידה ספרותית אחת בהגדה 1 הוא הדין בסדרת הקטעים העוסקים בחישוב מספר המכות, ובשיר "דיינו" שלו . 2 בנוסחאות אחדות קטעים אלו והקטע "כמה מעלות" המחוברים תמיד יחדיו . מופיעים ובאחרות שלושתם אינם, אך תמיד גורלם זהה . זו אפוא שיטת עריכה מקובלת, ובשיטה זו נערכה גם המשנה . ל...  אל הספר
תבונות

המכללה האקדמית הרצוג