מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 35 האידאית של המשנה אינה שונה באופן מהותי מזו המצטיירת מן העדויות של דיונים הלכה למעשה שהתרחשו בבית המדרש . הדיון לא היה פתוח לגמרי, וקיים מערך מדורג של בעלי זכות הדיבור והדיון, ועם זאת בתנאים של התקופה העתיקה ניתן להגדיר את בית המדרש כמוסד שבו מתנהלים דיונים פתוחים, שתוצאותיהם אינן מוכתבות מראש . בסיומו של הדיון ניתנה אפשרות לכל הרוצה לשאול, כלומר להעלות נושא חדש לבירור . בתוספתא ( סנהדרין פ"ז ה"ז, עמ' 426 ) מופיע פירוט סכֵמתי של סדרי העדיפויות בהעלאת נושאים, בכל הנוגע למתדיינים ולנושא כאחד . לחכמים זכות קדימה על פני תלמידים ולתלמידים זכות קדימה על פני עמי הארץ ; כן נקבעו סדרי עדיפויות של הנושאים השונים . התוספתא מסכמת : "שתי הלכות ושתי שאילות ושתי תשובות ושני מעשים – הרשות ביד התורגמן מעתה" . כלומר, אם נשאלו שתי שאלות, או הובאו שני מעשים להכרעה, המתורגמן מחליט מה יידון קודם . מכאן שהנשאל היה פונה למתורגמן, וזה היה מחליט לפי הכללים השונים מתי להעלות כל נושא לדיון . תמונה חיה וריאלית של הלימוד בחבורה מופיעה בבבלי : "לוי ורבי שמעון ברבי יתבי קמיה דרבי וקא ...
אל הספר