הפבץיגמהוהבאליסטיתו הפבץיגמהוהנ מינליסטית 377 טהור, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר, כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האוֶן ודעות רעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת – טהור . הרי הוא אומר : 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טֻמאותיכם ומכל גִלוליכם אטהר אתכם' ( יחזקאל ל"ו, כה ) ( הלכות מקואות פי"א הי"ב ) . הרמב"ם חוזר ומפרש את דעתו זו גם במורה נבוכים : הנה התבאר שמלת 'טֻמאה' נאמרת בשתוף על שלושה עניינים : נאמרת על מרוֹת האדם ועברו על המצוּוֶה בו ממעשה או דעת ; ועל הזִהומים ועל הלכלוכים – 'טֻמאתה בשוליה' ( איכה א', ט ) ; ועל אלו הענינים המדֻמים, רצוני לומר מגע דבר פלוני או משא דבר פלוני . . . ( חלק ג, פרק מז ) . משמעותן ההלכתית של הטומאות כנובעות ממערך יחסים פיזיקליים, כמו "מגע דבר פלוני או משא דבר פלוני", נתפסת אפוא אצל הרמב"ם כ'עניינים מדומים' בלבד . הרמב"ם מוסיף ומסביר ברוח הגישה הציוויית, שתכלית דיני הטומאה היא דידקטית בלבד – מניעת הכניסה לבית המקדש מתוך קלות ראש : "כדי שיהיה לו בנפש גדֻלה, ויהיו יראים ופוחדים ממנו" ( שם, פרק לה ) . מטרה חי...
אל הספר