362 פבקוויוהוטוב נזק לבעלי החיים כי אם הבאת תועלת, שכן בכך הם זוכים לעלות בסולם דרגות המציאות . לעומת זאת, במסגרת הגישה האנתרופוצנטרית, ההלכות המתירות פגיעה בבעלי חיים מוצדקות לאור ההנחה בדבר ייעודם המקורי של בעלי החיים לשמש כאמצעים לסיפוק צורכי האדם . לפי גישה זו דווקא ההלכות הבאות לכאורה להגן על בעלי החיים הן הזקוקות להצדקה, והן הוסברו על רקע התועלת הכלכלית והחינוכית העקיפה האמורה לנבוע מהן לבני האדם, או לחלופין על פי גזרות הכתוב, שלא ניתן לעמוד על טעמיהן . כאמור, הגישה האנתרופוצנטרית עולה בקנה אחד עם הדפוס הסמכותי, שבמסגרתו מקובלת הדעה בנוגע לאפשרות קיומן של מצוות נטולות טעם, כמו גם הדעה שגם אם הוצעו טעמים למצוות, הרי שלא עליהם מושתת תוקפן . חילוקי הדעות בין הגישות השונות חוזרים ומתגלים בהגדרת זהותם של הנמענים שאליהם מופנות ההלכות הללו, וכן בנוגע להגדרת תקופת חלותן . כך מצינו כי במסגרת הגישה הקוסמוצנטרית חלות ההגבלות על פגיעה בבעלי חיים על כלל האנושות ובכל הזמנים ; 68 ואילו ההיתרים לפגוע בהם הוגבלו לתקופות שבהן קיימים אילוצים זמניים, האופייניים לעולם שטרם הגיע לגמר תיקונו . בניגוד...
אל הספר