א. צער בעלי חיים

330  פבקוויוהוטוב ההצעות השונות לטעמי האיסור, לדרכי ביסוסו הפורמלי ולהתוויית גבולותיו . מתיחות זו עומדת גם מאחורי הענקת אפיונים שונים ליחסים השוררים בין האיסור הכללי לבין ההלכות הפרטיות המתוות את אופני ההתנהגות כלפי בעלי חיים . 1 מנקודת מבט קוסמוצנטרית מעוגן איסור צער בעלי החיים בזכותם העצמית של בעלי החיים לאיכות חיים סבירה . זכות זו מתפרסת מעצם טבעה על פני מגוון חובות הלכתיות קונקרטיות, שעניינן המשותף הוא סיפוק צורכיהם הקיומיים של בעלי החיים והימנעות מפגיעה בגופם ובתחושותיהם ; וזאת גם בלא שמילוין של החובות הללו ישרת במקביל אינטרסים אנושיים כלשהם . ממילא בכל הנוגע לחובות אלה אין להבחין באופן חד-משמעי בין בעלי חיים שבני אדם נזקקים להם לבין בעלי חיים אחרים . מכאן גם נפתחת הדרך לראות בהלכות הפרטיות המגוננות על בעלי החיים השלכות קונקרטיות של האיסור הכוללני על צער בעלי חיים, איסור שאינו מפורש בתורה, ואף להעניק לו מעמד של איסור מדאורייתא . 2 לעומת זאת, במסגרת הגישה האנתרופוצנטרית, אם מוצעים בה טעמים לאיסור צער בעלי חיים, הרי שהם מעוגנים בשמירה על אינטרסים אנושיים בלבד . לדוגלים בגישה זו תהי...  אל הספר
תבונות