ט. "במתים חפשי..."

ויקתהוולוחבותוו טהתוקטפו מתולמו ת  267 על החיים בלבד . לעומת זאת, מנקודת מבט הנחייתית, הפטירה מן העולם הזה רק משווה את מעמד המתים ביחס לקיום מצוות למעמדם של האחרים שאינם מצוּוים . כך מצינו במחזור ויטרי, המתייחס למה שנאמר במסכת שמחות, 88 שאבא שאול בן בטנית ציווה את בניו להסיר התכלת מבגדו בשעת קבורתו : . . . התם משום דאין נכון שאותו ציצית שהיה בו בחייו, שהיה חייב בציצית ובכל המצוֹת, יהיה בו בשעה שפטור מן המצוֹת, וצוה לנטלו ולשום בו אחר . ודמי שמתו [ = מה שמסופר בפרק 'מי שמתו', ברכות יח ע"ב, על חכמים שהיו מגביהים ציציותיהם מהקברות, 'שלא יאמרו למחר באים אצלנו, ועכשיו מחרפים אותנו' ] , לאו דמוכח דפטורין, אלא שאינו [ = שאינם ] חייבין כמו החיים . . . הילכך ודאי אין לסלק הציצית מטלית הנפטר לעולמו, כי עדותו היא לפני בוראו שקיים מצות ציצית . . . 89 גם בעל ספר חסידים סבור, שאף שהמתים נעשים חופשיים מן המצוות, הם יכולים להוסיף ולקיימן . כך מקפידים הצדיקים המתים להמשיך ולקיימן, ולא עוד אלא שהם עשויים להוציא במצוותיהם ידי חובה אף את החיים המחויבים במצוות . זו לשונו : ורבינו הקדוש היה נראה בבגדים חמו...  אל הספר