ד. חלב מינקת נכרייה

ויקתהוולוחבותוו טהתוקטפו מתולמו ת  247 וצריכה אשה מעוברת להזהר שלא תאכל שום דבר איסור, שמחמת כן הוי הולד רשע, כההוא דפרק אין דורשין ירושלמי, 46 דא"ר כהן : אמו של אחר [ = אלישע בן אבויה ] כשהיתה מעוברת בו היתה עוברת לפני עבודה זרה, והריחה מאותו המין, ונתנו לה ואכלה, והיתה אותו המין ( מרע ריע ) [ מפעפע ] בגופה כאירסה של חכינה [ = כארס של נחש ] . וצריך להזהיר את המניקות כדי שלא יאכילו התנוקות דבר איסור, כדי שיהיו יהודים טובים . 47 ביסוד דבריו עומדת ההנחה, כי 'טמטום הלב' הנגרם מאכילתם של מאכלים אסורים נובע ישירות מאיכותם האימננטית הקלוקלת . זו משפיעה על טיב החלב של המינקת האוכלת אותם, והיונק מחלבה מסתכן בטמטום הלב, וזאת אף שבתור נכרייה אין היא חייבת להימנע מאכילת אותם מאכלים . בהתאם לכך פוסק רמ"א : חלב מצרית כחלב ישראלית, ומכל מקום לא יניקו תינוק מן המצרית אם אפשר בישראלית, דחלב עכו"ם מטמטם הלב ומוליד טבע רע, וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית דברים האסורים, וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו . 48 46 . ירושלמי חגיגה פ"ב, עז ע"ב . 47 . אור זרוע, חלק ב, סימן מח . יצוין שלדעת רבנו חננא...  אל הספר
תבונות