מומט תפוולומו תולגריוהלא-מו ּיה 213 חכמים דנים גם במצוות אחרות שאמור הקב"ה לקיים, כגון בהנחת תפילין ובמה שכתוב בתפיליו ( ברכות ו ע"א ) . המתח ההנחייתי- ציוויי חוזר ומתגלה ביסוד חילוקי הדעות האופייניים לנושא זה . המשמעויות העובדתיות והערכיות הנתלות בקיום מצוות באשר הן קובעות גם את מידת הרלוונטיות שניתן לייחס לקיום מצוות על ידי האל . רלוונטיות זו קשורה גם בהגדרת היחסים השיטתיים שבין האל ותורתו . קיום מצוות על ידי האל אינו מתפרש, כמובן, כהיענות לסמכות עליונה כלשהי . 25 מכאן שמקורות מוסמכים המספרים על כך שהאל מקיים מצוות, מתפרשים מנקודת מבט ציוויית כבעלי משמעות דידקטית בלבד . מנקודת מבט זו, תיאור קיום מצוות של האל אינו נחשב כדיווח עובדתי, וכל מגמתו היא לכונן ציות אנושי למצוות . כך מצינו במכילתא : 'וינח ביום השביעי' – וכי יש לפניו יגיעה ? ! והלא כבר נאמר : 'לא ייעף ולא ייגע' ( ישעיהו מ', כח ) , ואומר : 'נותן ליעף כח' ( שם, כט ) , ואומר : 'בדבר ה' שמים נעשו' ( תהילים ל"ג, ו ) , ומה תלמוד לומר 'וינח' ? אלא כביכול הִכתיב על עצמו, שברא את עולמו בששה ימים ונח בשביעי . והרי דברים קל וחומר : מי ...
אל הספר