106 פבקווליוי רעים שהאדם מזמנם מרצונו החופשי . הרהורים אלה לא יצאו אל הפועל רק בעטיים של עיכובים חיצוניים . בהתאם לכך, היו שפירשו את האמרה כמתייחסת לתאוות נשים בלבד . כך רש"י, לשיטתו העומדת בסימן הגישה הציוויית, מסביר את ייחודה של תאווה זו על בסיס טבעה המיוחד להזיק לאדם, וזו לשונו : הרהורי עבירה – תאוות נשים קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה . 22 לדעתו אפיונה של תאווה זו כ'קשה' אינו קשור לדירוגה בין העברות, שהרי מבחינתה של הגישה הציוויית, הנותנת משקל למחשבה הרעה כעברה מצד עצמה, לא מובן מדוע היא קשה מהעברה עצמה, שהיא פריקת עול הציות במעשה בפועל . לכן מבאר רש"י, שייחודה של תאווה זו אינו נוגע לגודל העונש עבורה אלא לתוצאותיה : "להכחיש את בשרו" . לעומת זאת, הפרשנות ההנחייתית הפנימית מפרשת מאמר זה תוך הצבעה הן על כך שההרהורים העולים בדעתו של אדם מעידים על פגמים הטבועים בנפשו, הן על כך שבכוחם לפגום בו בעתיד . בסימנה של הפרשנות ההנחייתית הפנימית עומדים דברי ר' אלעזר אזכרי, המסתמך על דעתו של ראב"ע בנוגע למשקלן של המחשבות הרעות, ואלו דבריו : 'לב חֹרש מחשבות און' ( משלי ו', יח ) , שנאוי מה...
אל הספר